מי שערב להתחייבויות בהסכם בעניין ילדים יכול להיתבע באותו הליך בבית המשפט לענייני משפחה, גם אם אינו בן משפחה.
הרקע. לאחר שהאם הפרה הסכם הגירה, תבענו בשם האב גם את מי שערב להתחייבויותיה, אביו של בעלה הנוכחי. הערב והאם ביקשו לסלק את התביעה על הסף. הערב טען שאינו ״בן משפחה״, ולכן אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעניינו.
מה עשינו. טענו שכתב הערבות הוא חלק בלתי נפרד מהסכם ההגירה, שהערב הסכים מראש לסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ושצירופו נדרש כדי להכריע בסכסוך כולו בהליך אחד ובפני שופט אחד.
התוצאה. הבקשות לסילוק על הסף נדחו. בית המשפט קבע שמכוח סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ניתן לצרף לתובענה גם מי שאינו בן משפחה, כשהסכסוך נובע ישירות מהסכם בעניין קטינים, ושאין לפצל את הדיון בין ערכאות. הערב ביקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי (רמ״ש 64013-12-24) ומבית המשפט העליון (בע״מ 82321-01-25), ושתי הבקשות נדחו.
בתחום: גירושין והסכם גירושין · הגירה ואמנת האג · לכל פסקי הדין